<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן קי"ב</h1>
<h2>דף מח.</h2>
שאלת עוד להעמידך על דעתי בסירכא היוצאה משיפולי האונא ונכפפת למעלה וסמוכה לדופן כנגד גב האונא וסביך בבשרא מהו, כי לפי הסוגיא משמע דכל סירכא שיוצאה ממקום האונות לדופן כשרה בדסביך בבישרא ולא אסרו באוני אלא בדסביך בגרמא, ומפני שראיתי מחמירין הפך הנראה מן הסוגיא ואין הבודקין בקיאין משום דלא שכיחא אני רוצה לעמוד על דעתך הלכה למעשה. תשובה אין לך דבר שנחלקו בו הדעות כמו שנחלקו בעניני הסירכות, יש מדרך פירוש הסוגיא שבגמרא יש ממנהגי המקומות שהחמירו במקצתן לגדור מפני שהדבר מסור לכל ושמא יבאו להקל אף במה שהוא אסור, לפיכך כל מקום שהבודקין מורגלין להחמיר אפילו שלא כהלכה אני אומר כך הנהיגו חכמי המקום ואסור לעבור על דבריהם עד שנדע שטעו ממש בהוראה וטעו בו באיסור שאם נשאלו מתירין להם. ומכל מקום בדבר זה חוכך אני לאסור מן הדין, לפי שאפילו האונין לא הכשרנו בהן את הנקב אלא בדאיכא תרתי חדא דעומד במצר ודופן סותמתה ועוד דסביך בבישרא דהשתא הויא סתימת הדופן סתימה מעליתא דשוב אינה מתפרקת כיון דתנועתה מועטת, אבל חיתוך השיפולין אינן עומדין במצר אלא פונין הן כנגד החלל ואין כאן סתימת דופן ובמה תחזור להכשרה דקרום לבד שעלה עליה אינו קרום, ולפיכך נראה לי הלכה למעשה שהוא אסור.
